6.2.2019
 

 

איך חוגגים יום הולדת למוזיאון? עושים לו מסיבה קטנה עם אורחים ועוגה והרבה הרצאות מעניינות.

בין אורחי הכבוד יכולתם לראות את שרי אריסון ובנה ג'ייסון אריסון, ראש הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון, את אירית ואורני איזקסון, אירית אשת עסקים בכירה ואורני יו"ר העמותה "יד לעלייה הראשונה במושבות" וממשיך דרכו של אביו אליהו איזקסון ז"ל. ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, זיו דשא וסגנו מאיר ואנונו, תושבים ותיקים וחדשים במושבה וקהל צמא דעת מרחבי הארץ.

הכנס "מי היה הי כאן קודם", נערך ביום ראשון 03/02/19 באולם היפה של המוזיאון עם קהל חם ומעורב שהרבה לאתגר את המרצים בשאלות והערות. הוא השביעי במספר בכנסי השימור שנערכים בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. המבט שלו יצא מתוך העלייה הראשונה ומתבונן אל המרחב האנושי שיצר את זכרון יעקב, אחד הישובים העבריים הוותיקים ביותר בישראל.

ראש המועצה זיו דשא: "העלייה הראשונה היא חלק חשוב ובלתי נפרד מההיסטוריה של ישראל בכלל וזכרון יעקב בפרט. ומשום כך, תפקידו של המוזיאון בשימור ההיסטוריה הזאת, הוא חשוב לאין שיעור. אך זוהי גם תפקידה של זכרון יעקב עצמה לשמר את עברה. זכרון יעקב התחילה עם העלייה הראשונה אך כל עלייה וכל אוכלוסייה שהגיעה עד ימינו, תרמה רבות ליצירת הקהילה הנפלאה. אני רוצה להודות לאביטל אפרת, לירון גורפינקל, למשפחת אריסון כמובן ולכל מי שלקח חלק בהפקת הכנס ובשימור המורשת וההיסטוריה של זכרון יעקב." 

הכנס כלל הרצאות מרתקות שחשפו פרקים פחות ידועים בפסיפס האוכלוסייה המגוון של זכרון יעקב: אלו שחיו בסביבה לפני העלייה הראשונה, הפקידים והמתכננים שעיצבו את נוף המושבה במפנה המאות, תקופת המעברות והעליות ההמוניות ממזרח וממערב, קהילת בית אל והתושבים הגרמנים הציונים, ואחרונים חביבים דוברי האנגלית והצרפתית, עולי שנות ה-2000 מארצות המערב. 

בכנס בהנחיתה של האדריכלית נעמה נאמן מזרחי מנהלת מחוז חיפה במועצה לשימור אתרים  השתתפו לירון גורפינקל, מנהלת הארכיון לתולדות זכרון יעקב אשר הציגה את ציר הזמן של התפתחות הישוב ואת קבוצות האוכלוסייה שבונות את הפסיפס המגוון של זכרון יעקב. רועי מרום, דוקטורנט בחוג ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה אשר סיפר את הסיפור הלא ידוע של המרחב הגיאוגרפי של צפון השרון בעשורים שקדמו לעלייה הראשונה, על שלל הקבוצות האתניות והדתיות שהתיישבו בו ד"ר טליה אברמוביץ', מהפקולטה לאדריכלות בטכניון שהרצתה על נוף המושבה במפנה המאות, נוף שעוצב ברובו ע"י קבוצות השפעה חיצוניות שהשאירו חותם. הילה בהרד, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית, אשר הציגה את הפן הסמוי ביחסי העדות וקבוצות העולים השונות בימי העלייה ההמונית 1951-1948 שנקלעו לסיטואציה היסטורית מורכבת במחנות העולים ובמעברות. מיכה לימור, דוקטורנט במרכז ללימודי גרמניה ואירופה באוניברסיטת חיפה שהעביר הרצאה מרתקת בדבר בסודה של קהילת "בית-אל", קהילה חרוצה, יצרנית ומיוחדת, ולברר האם יש כאן מודל חדש ליחסי יהודים וגרמנים. והרב יאיר סילברמן, נשיא קהילת מועד אשר הציג כיצד הפך כור ההיתוך לסלט ישראלי, ודיבר על עולי שנות ה-2000 מארצות הרווחה.

ההרצאות היו מרגשות ומלאות חידושים, כי המרצים כולם אנשי אקדמיה בשלבי כתיבת הדוקטורט או הגשתו, והם חשפו גילויים ועובדות בלתי ידועים אפילו לבעלי זכרון היסטורי נרחב. הקלטות של כל ההרצאות נמצאות במוזיאון ובארכיון וניתן להאזין להן (לא ברשת, מטעמי זכויות יוצרים על עבודות שעדין לא התפרסמו). כמו כן, המלצה חמה שיצאה מהכנס: לצפות בסדרה חדשה על המעברות שתעלה ממש בקרוב בתאגיד השידור כאן, ובה יוצגו הבטים מאד מעניינים של הנושא.

אביטל אפרת, מנהלת המוזיאון, אמרה בתחילת הכנס כי: "היום קשה לדמיין עד כמה הושכחה העלייה הזו בסיפורו של המעשה הציוני שהוביל להקמת המדינה. היום, כשבכל מושבות העלייה הראשונה קמו מוזיאונים יישוביים, הסיפור נלמד ומוערך, ואת הגישה ה"נעלבת" ומבקשת ההכרה החליף בטחון עמוק בחלוציות ובחשיבות של אנשי העלייה הראשונה". עוד הוסיפה אביטל כי: "מטרתו של המוזיאון והכנס הזה הוא לעסוק בתכנים, ברעיונות ובחזון ולברר מה רצו המייסדים ומה הוא החזון שלנו להמשך."

לפני כמעט שלושים שנה, כשבית הפקידות של הברון רוטשילד כבר הפך מהבניין המפואר בארץ ישראל לחורבה מפוארת בת מאה, השתלב שיקומו בחזון שימור המרכז ההיסטורי של זכרון יעקב. נכדיהם של אנשי העלייה הראשונה חשו כי סיפורה של אותה עלייה לא זכה לאותה הכרה ציבורית לה זכו העליות שבאו בעקבותיה.

המוזיאון נולד בחזון משותף של ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, מר ישי שיבובסקי המנוח ושל מר אליהו איזקסון ז"ל, מי שהיה יו"ר התאחדות האיכרים. אבל תרומה אחת ענקית אפשרה לחזון לקרום עור, קירות ותצוגות. היה זה תד אריסון המנוח שפתח את ליבו אות כיסו לבניית המוזיאון. בהקמתו היה למייסדיו רצון עז להבטיח שמפעלם של עולי העלייה הראשונה לא ישכח.

הכנס הוא מסורת שנתית בת שבע שנים של לימוד וחקר ההיסטוריה הפיזית והחברתית של המושבה זכרון יעקב, והוא מאורגן בשיתוף פעולה הדוק עם המועצה לשימור אתרים ומנהלת מחוז חיפה, האדריכלית נעמה נאמן מזרחי, תושבת זכרון יעקב ובעלת השפעה רבה בענייני שימור במחוזותינו.