14.5.2018
 

רועי מרום דוקטורנט החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, הגיע להרצות לנו בהתנדבות וריתק את המשתתפים בהרצאתו על האזור שלנו ועל כל סוגי האוכלוסיות שחיו בו (והיו הרבה כאלו) בתקופה שקדמה לעלייה הראשונה.

החכמנו היום בנושאים רבים אך לדעתי המידע החשוב ביותר אותו שמענו הוא לגבי שמה של מושבתנו זמארין.

עד הבוקר חשבנו שלשם זמרין שני מובנים: האחד, סמארין, מהמילה הערבית, כשהכוונה אזור השומרון.

או זמארין, חלילנים, במובן של רועי הצאן שעיבדו את שטחו של פרנסיס ז'רמן. (חליל=זומר, בערבית, צמח הקנה ממנו הכינו את החלילים וגדל מתחת לזמארין שלנו.

והינה היום מסתבר שהשם זמרין, הגיע עוד הרבה, הרבה קודם.

לפי מחקרו של רועי מרום  (תלמידו של פרופ' יוסי בן ארצי, חוקר המושבות), עולה כי השם זמרין הוא ככל הנראה, שם יהודי או שומרוני מתקופת הבית השני או תקופת המשנה (המאה הרביעית לספירה)!

הזיהוי מסתמך על קיומה של מקבילה יחידאית באוצר שמות המקומות (טופונימיה) בארץ ישראל

בין השמות סוברין וזומרין.

שני שמות אלו הם היחידים במשקל זה בכל ארץ ישראל, כאשר המרחק בין שניהם הוא כ-3 ק"מ בלבד!

השם סוברין, מוכר מהכרוניקה השומרונית כשמו של כפר שומרוני באזור הכרמל שבו בנה בבא-רבא, חכם הלכה שומרוני ומנהיג עדתו במאה הרביעית לספירה, בית כנסת.

בהסתמך על העובדה ששני השמות הם יחידים הן במשקל  והן בקרבה הגאוגרפית, מצביאים על כך שגם השם זומרין הוא שם עברי עתיק, אשר משמעותו בשפה הארמית-השומרונית הוא ככל הנראה זומרין=כורמים!!!

גם סוברין וגם זומרין השתמרו שניהם בפי ערביי הארץ במשך כל השנים עד לחידוש היישוב העברי בזומרין בשנת 1882.

דהיינו זמרין הוא בעצם שמה העממי של המושבה זכרון יעקב וגם מתקשר, משקף ומשמר את תעשיית היינות שבה התפרסמה מושבתנו.

עוד בנושא ניתן לקרוא בספר "ספר השומרונים" מאת יצחק בן צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל.